1. לפי חוק הגנת הצרכן, ניתן לבטל כרטיס מרגע הרכישה ועד 14 ימי עסקים טרם מועד הארוע (ימי עסקים הם א-ה, לא כולל שישי שבת וחגים)
2. ביטול בתנאי החוק כרוך בתשלום של 30₪.
3. במידה והאירוע סולד אאוט טרם 14 ימי עסקים ממועד הארוע, לא ניתן יהיה לבטל השתתפות אלא במידה ויימצא משתתף שיחליף ו/או ירכוש את הכרטיס.
4. כאשר יש פחות מ 14 ימי עסקים לאירוע, לא ניתן לבטל את הרכישה תחת שום סיבה שהיא, לא ניתן לקבל החזר ו/או זיכוי לעתיד.
5. במידה ואין אפשרות להחזר/זיכוי מהסיבות הרשומות מעלה, ניתן להעביר את הכרטיס הלאה
את התשלום תקבלו ממי שרכש/ה מכםן את הכרטיס ולאחר אישור שלנו על זהות הרוכש/ת, יש לבדוק אתנו טרם התחלת תהליך העברת כרטיס לרוכש/ת אחר/ת
שימו לב, ברכישתכםן את הכרטיס, אתםן מאשרים את קבלת תנאי הביטול, אנא הימנעו מאי נעימות ובדקו שהתאריך וסוג האירוע נכון לכםן.
המלצות של משתתפים:
אלעד קוצר
הגעתי לג'נסיס במטרה להכיל ולהגדיל את טווח הרגשות שלי.
להיות מסוגל להרגיש יותר, להביע יותר, לחוש יותר, אני עובד הרבה עם הראש.
מאוד התפתחתי בשנים האחרונות, וזאת הייתה נראית לי קפיצת הגדילה המתאימה לי.
קיבלתי משהו שעלה על הציפייה הזאת בכל כך הרבה, קיבלתי חווית ריפוי עצומה. המפגש שלנו עם העולם יוצר סביבנו כל כך הרבה פצעים שאנחנו מודעים אליהם או לא מודעים אליהם. וההסדנהוה- Setting הזה, האנשים, התהליך, פשוט מייצרים חווית ריפוי בלתי ניתנת לתיאור שעלתה עשרות מונים על כל מה שקיוויתי לקבל.
אני ממליץ לכל מי שרוצה ללמוד לפתוח את הלב, ללמוד לפתוח את הגוף. ללמוד להתנהל בעולם לא מתוך דריכות, מתוך חשש, אלא מתוך רוגע ובחירה. להסתכל על העולם ולהכיר אותו כמו שהוא.
וואו, הדבר הכי משמעותי שאני יוצא איתו, זה איזשהו חיבור חדש, חזק למין הנשי. חיבור שמסיר פחדים, מסיר חששות. מסיר דפוסים אוטומטיים. באמת קשה להסביר את זה במילים, מה עושה החיבור, מה עשה לי החיבור עם הנשים פה בסדנה. מה, איזה מתנה קיבלתי מהן. זה משהו אחר.
אני רוצה להוסיף שקשה להעביר במילים את החוויה. זה מקטין אותה כל כך. אי אפשר. אי אפשר לתאר את הרגע פה עכשיו, בסוף הסדנה פשוט רואים את כל הטוב בעולם, והלב שלי כל כך רחב...
גלי ברון
הגעתי כאסיסטנטית הפעם לג'נסיס, אחרי שהייתי בג'נסיס הראשון לפני שלוש וחצי שנים כמשתתפת. התהליך שעברתי בפעם הראשונה היה כל כך משמעותי, שהרגשתי שאני כל פעם צריכה לשחזר אותו מחדש, כדי להזכיר לעצמי מי אני ומה אני רוצה. קיבלתי כל כך הרבה, אי אפשר אפילו להסביר במילים כמה קיבלתי. קיבלתי את עצמי, במילה אחת.
אני ממליצה לכולם להגיע, כולל כולם, לאימא שלי, לאחיות שלי, לילדים שלי, לחברים שלי. כל בן אדם, זה דברים שצריכים ללמד בבתי ספר בעיניי. זה דברים שהם אל"ף, בי"ת לאיך לחיות בעולם הזה במודעות, באהבה עצמית.
כל הזמן מספרים לנו כמה זה חשוב לתת מעצמינו לאחרים, ולא מלמדים אותנו איך לתת מעצמינו לעצמינו. ורק כשאני מגיעה לגיל 50, אני פתאום מגלה שאני מרוקנת מאנרגיות ואין לי מה לתת לאף אחד וגם לא לעצמי.
בג'נסיס ובגלל שזה עשה לי כזה מהפך בחיים, הרגשתי שאני לא יודעת מה הג'נסיס הבא יעשה. ובאמת שאלתי את עצמי, מה זה ייעשה לי. ופתאום הרגשתי, בסוף ג'נסיס הזה את תחושת השייכות שלי. כי באתי עם תחושה שאני לא שייכת, שאולי אני בפלנטה אחרת, שאני מדברת שפה אחרת. ופה, הרגשתי שאני מחוברת, שאני שייכת, עם השפה שלי, בלי השפה שלי. זה לא משנה מי אני, אני שייכת לקבוצה עם המון המון אהבה ונתינה. וזה עשה לי שלום עם הרבה מאוד חלקים בגוף.
דוד ציזנר
הגעתי לג'נסיס בסיומו של תהליך פרידה וגירושין. תהליך מאוד מאוד טוב, אבל בהתחלה של פרק חדש. והרגשתי שהדבר הכי חשוב בהתחלה של הפרק הזה והדבר המאוד משמעותי בחיים, זה להכיר את עצמי הרבה הרבה יותר טוב.
וזאת הסיבה שהגעתי לג'נסיס. כי ידעתי שאני אמצא מקום מוגן, עוצמתי, מאוד מאוד מובנה ומאוד מאוד נכון לעבור תהליכים להכיר את עצמי ולפגוש אנשים אחרים שהם באותו מיינד סט. של התפתחות גדילה ולימוד.
יצאתי מהג'נסיס כשאני, השפה שאני מדבר דבר ראשון עם עצמי ואחר כך עם העולם, היא שונה לגמרי.
זקיבלתי שפה להבין את עצמי, להכיר את עצמי, לדבר עם אנשים אחרים, לא מתוך המקומות הבוערים שאנחנו רגילים אליהם ביום יום שהם שטחיים מאוד
אלא לקחת גם את הדברים היום יומיים שקורים בעסק, בילדים, מול חברים, מול בנות זוג עתידיות ולהבין את הדברים באמת לעומק ומאיפה הם באים. זה מתחיל מלעשות את התהליכים ולפתח את השפה הזאת עם עצמי וממשיך ליכולת שלי להביא את זה בעצם החוצה לעולם ולבטא את זה מול העולם. ושני הדברים האלה, בעצם, זה מבחינתי המהות של הג'נסיס.
אני ממליץ לכל מי שמרגיש שהשיח הפנימי שלו עם עצמו/ה יכול להיות מדויק יותר. שמרגיש שאולי יש פה איזה רובד של שיח פנימי דבר ראשון ... ובשיח מול העולם. שאולי קשה ואולי קשוח ואולי לא חומל.
לבוא ולהתחבר לקול ההרבה יותר עוצמתי והרבה יותר חזק.
בסוף האופן שבו אני פוגש את העולם, הוא שיקוף של האופן שבו אני פוגש את עצמי. אז כל מי שמרגיש ככה, שאולי הוא פוגש את העולם בהתנגדויות ובקושי, ואולי בכאב, תראו שמלפתור את הדבר הזה מבפנים זה גם ייצא החוצה ואני ממש ממליץ, ומי שרוצה לעשות תהליך כזה בצורה הכי מוחזקת, אחראית, בוגרת, יצירתית, טובה, לעשות את זה בג'נסיס.
התרגולים עצמם היו מאוד בנויים שלב, שלב. באמצע הסדנה בעצם הבנתי כמה הדברים שאנחנו עושים הם בנויים בצורה מאוד מתודית, מאוד מסודרת. וכמה חשוב שסדנה מסוימת תתרחש אחרי סדנה אחרת שכבר הייתה. כי הדברים פה בנויים מדרגה, מדרגה.
אנחנו נכנסים לפה כשאנחנו מביאים איתנו את כל העולם והדברים שקרו לנו עד לאותו הרגע. ועבודת קילוף השכבות הזאת, אי אפשר להאיץ בה. ואי אפשר לעשות אותה בצורה שהיא לא מאוד מאוד מסודרת ולא מאוד, נובעת מתוך ההבנה של מה עובר על בן אדם שמתחיל לקלף שכבות מעצמו.
בהתחלה הייתי בהתמסרות מוחלטת לתהליך. וכשהתחלתי להסתכל, הבנתי כמה דברים כל כך מובנים, פה יש הפסקה, ופה יש משהו יותר אינטנסיבי. הגאונות פה, בלבנות את זה בצורה כל כך מובנית ומסודרת היא לא יכולה לבוא מושם מקום שהוא לא הבנה עמוקה, עמוקה של בני אדם ותהליכים אנושיים, וגם רצון מאוד מאוד טוב להעביר אנשים דרך תהליך בצורה הכי בוגרת, הכי אחראית והכי עוצמתית שיכולה להיות.
עופרי זאבי
וואי, הגעתי לסדנה עם תחושה שיש הרבה דברים בחיים שאני רוצה ושיש דברים שתוקעים אותי שחוסמים אותי מלהגיע אליהם. ואני רואה את הרצון שלי ושיש איזשהו פער. ואני מופעלת ממערכות יחסים ושאני מרגישה הרבה מהאור שלי, מההוויה שלי בעולם לא יוצא החוצה, ושיש רצון גדול להבקיע אותו החוצה.
איך אני יוצאת מהסדנה? אני יוצאת בתחושה שהיה לי מרחב, צעד בצעד לבטא את הדברים שהשתנו. שהגוף קיבל מסרים חדשים במי אני יכולה להיות, על איך אני מול העולם ושתרגלתי אותם, ואיזשהו ביטחון לצאת עם זה לעולם. אני יוצאת עם שלווה גם למקומות החסרים ומקומות שאני רוצה לעבוד ולפתח. והרבה סקרנות והתרגשות.
אני מרגישה שהרבה מהסדנה זה גם, העניין שזה חברתי. כאילו, הרבה מהדפוסים ומהחוויות שאני מכירה מול חברה, מול קבוצות, מול המשפחה, מול החברים, אז פגשתי פה מול אנשים. והאפשרות לעבוד על זה ולתרגל את זה בתוך מרחב שנותן כלים ומוחזק, ובטוח, ומתוקשר, מייצר שינוי ממש גדול בחוץ. כאילו, מרחב תרגול שאחר כך אני אוכל להוציא את זה לחיים שלי, במקומות שלפעמים יותר קשה לעשות את זה.
למי הייתי ממליצה לבוא? וואי, למי שמרגיש שיש לו או לה את האומץ ואת הרצון, את הבשלות, להעמיק פנימה. לגעת בנקודות הכאב, לגעת בסיבוכים. מי שמרגיש שיש רצון לחיים אחרים, יותר חופשיים ושלווים.
בחוויה שלי, הרבה מהג'נסיס זה גם תפיסה חדשה על מה זה מיניות, על זה שמיניות זה דבר רחב והוא לא חייב להיות מסוכן או של לקיחה וגם שמותר. כששחררתי איזשהו בושה חברתית על מיניות, על להיות מינית, על לראות מיניות, זה תיקון גדול ממני. מרגיש לי שאני גם חלק ממנו.
ריני טוויל
הגעתי לסדנה ממקום מאוד מבולבל בחיים שלי. הרגשתי שאני לא מצליחה למצוא את הכיוון שלי, לנהל את העסק שלי, אני לא מצליחה להיום שם בשביל הילדים שלי. הבית שלי מתנהל בבלגן. הרגשתי שכל התחומים של החיים שלי מתפזרים וחיפשתי איזושהי דרך למצוא כלים כדי לקחת אחריות על החיים.
בסדנה קיבלתי מקום פנימי מאוד חזק וברור, של מה אני רוצה ואיך אני רוצה להתחיל להניע דברים בחיים שלי. אני מרגישה שאני יוצאת עם משהו פנימי חזק מאוד, שהוא שלי. שהוא כוח פנימי של משאבים וכלים, שאני אוכל לקחת אותם ולייצר את מה שחשוב לי בחיים שלי.
ואומץ, קיבלתי בעיקר אומץ להביא את המתנות שלי לעולם, להביא את המתנות שלי לילדים שלי, לייצר את המציאות שאני רוצה לראות. והביטחון שאני מסוגלת לזה.
אז התרגולים והסדנה בנויים באופן מאוד מוקפד, מאוד תומך. הרגשתי שיש מחשבה לפרטים הכי קטנים, שיש הרבה דיבור של מה שקורה מתחת לפני השטח, של איפה אנחנו נמצאים ומה עובר עלינו. הרגשתי הרבה ביטחון שהמרחב מוחזק ובטוח ושמעבירים אותי תהליך באופן מאוד מדויק ומאוד מחושב. כאילו, חשבו על הדברים לפני זה לעומק. מרגישים את זה מאוד מאוד מאוד.
התהליך הוא תהליך עוצמתי מאוד. ומגיעים למקומות עמוקים וכואבים, אבל לאורך כל הדרך הרגשתי מוגנת, הרגשתי בטוחה, הרגשתי שיש לי למי לפנות ושיש לי את המרחב הכי בטוח לעבור את הדברים שאני רוצה לעבור, לגעת במקומות הכואבים ולהביא אותם.
אני ממליצה למי שרוצה לעשות שינוי בחיים שלו ולא בטוח בדיוק איך לעשות את זה, ושיש לו מספיק אומץ לגעת במקומות העמוקים שמונעים ממנו לעשות את השינויים ולייצר את החיים שהוא רוצה לייצר לעצמו.
אני רוצה להגיד שהסדנה הזאת היא אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי. אני מרגישה שזה לא רק מתנה לי, אני מרגישה שזו מתנה של ריפוי בעולם. אני מרגישה שאני יוצאת מפה אחרי חוויה של לידה מחדש, של כוחות, ומרגש אותי המתנה הגדולה הזאת שזכיתי לקבל מאנשים מופלאים ונהדרים.
מבחינה חברתית, היה מעניין לראות איך שאני נכנסת לסדנה ואני רואה את האנשים באופן, יותר על פני השטח.
וכל אחד יש לי עליו איזשהו סיפור, דעה, או אולי רתיעה קצת, ואיך שהסדנה מתקדמת, רואים את הלב של כולם ואני מרגישה כל כך בנוח עם כל מי שפה. אני בן אדם שיותר מופנם, אני יותר שקטה. לקחתי לעצמי את המקום שלי להרגיש בנוח ואני יוצאת מפה עם תחושה של חיבוק ענק, מכל אחד פה, שראה אותי, ששיתף אותי, שאהב אותי, שנתן לי את המקום שלי. וגם החוצה, אני מרגישה המון אהבה, לכל מי שהשתתף איתי פה. וזו מתנה.
תודה רבה.
שימרית מולכו
איך הגעתי לסדנה ואיך יצאתי ממנה? אני מרגישה שהגעתי נורא, נורא בחלקים של האישה שאני, חלקים של הילדה, חלקים של האישה הבוגרת. הרבה מאוד, הרבה מאוד חוסר סדר פנימי. להבין מי אני. למרות שעברתי המון תהליכים, ולמרות כל כך הרבה דברים, זה עדיין לא היה שלם והיה רחוק מלהיות שלם, וגם עכשיו זה לא שלם. אבל אני יוצאת מכאן הרבה יותר שלמה. הרבה יותר אני. הרבה יותר אוהבת את עצמי. הרבה יותר מחוברת לעצמי והרבה יותר מכירה את החלקים שלי.
מה קיבלתי? קיבלתי אותי, קיבלתי את החלק המאוד מאוד כואב שבי, המאוד ילדי, המאוד פגוע, וגם את החלק המאוד עוצמתי ונשי ונוכח שבי. הרשיתי לו לזרוח, הרשיתי לו להיות. וזו המתנה הכי גדולה.
לצאת עם שני החלקים האלה והם בקורלציה, כבר אין מלחמה ביניהם, יש שלום פנימי בין שני החלקים האלה.
אני ממליצה להגיע לכל מי שהפחד מנהל אותו, כל מי שמרגיש שהוא בורח מהפחדים של עצמו, שהוא מפחד להיות בנוכחות מלאה ולזרוח את מי שהוא. שמרגיש שהסיפורים שלו מנהלים אותו גם כשאין לו מושג איזה סיפורים מנהלים אותו. הוא עושה שינוי בחיים שלו.
אצלי, ממש התרחבה לי המודעות לסיפורים שהולכים איתי מהרגע שאני קמה ועד הרגע שאני שוכבת לישון. הכול סיפורים. זה כאילו, שום דבר, ממש כאילו יצאתי, אני יוצאת עכשיו לאיזשהו מסע של להבין מי אני, כשאני לא הסיפורים האלה. זה ממש גילוי אשר מלא בהתרגשות ובסקרנות וברצון לגלות אותי, את המיניות שלי, את העוצמות שלי, את הפגיעות שלי. רצון לגלות אותי במלואי.
ממש תודה על ההזדמנות הזאת, המתנה הכי גדולה שאני מאטה, אני לא רצה לשום מקום, כי הכול כבר, כבר קורה.
לימור
ממליצה בחום!!! כל אחד צריך. זה כמו לחזור לעצמנו, להפעיל כמה מחוגים שהפסיקו לעבוד, לפרק את הכעסים, האשמה והבושה ולהתחיל ללמוד לחיות. ג׳נסיס היא התחלת המסע שלי ללב, לעמק הרגשות שהיה נסתר, שמונה ימים של חיפוש וחקירה לתוך עצמי, לבד וביחד עם אנשים יקרים ואהובים. מי שרוצה לשבור חומות, ללמוד אינטימיות מהי, לסמוך על אחרים ולהתמסר באמת, זה המקום, שם הקסם.
רינת
למדתי מה מפעיל אותי ואיך להתמודד עם הטריגרים. למדתי לנשום. למדתי לשחרר שליטה, להתמסר לתהליך, להשתלב ולשתף במרחב קבוצתי. הכל כמכלול מאתגר ומשמעותי. הסדנה טלטלה אותי במעברים של ילדות, הורות וזוגיות, אין ספק שאהיה אמא יותר טובה לילדי ובת זוג יותר רגישה אחרי השבוע המשמעותי הזה. היה קשה ומאתגר, שמחה מאוד שעשיתי את זה.
רמי
ג'נסיס הוא תהליך של סיר לחץ, חוויה של ניתוק מהעולם שבחוץ, המאפשר התמסרות לתהליך אישי וקבוצתי שבסופו ולאחר שהדברים שקעו מעט, ניתן להביט לאחור ולהרגיש שהנה עשית קפיצה קוונטית בתהליך ההתפתחותי שלך.
מור
אחרי הסדנה אני מוצאת את עצמי - שמחה, רגועה, עם לב פתוח. המשבר שהייתי בו התרחק לאחור. אובססיות על כסף והצלחה נושרות ממני. פחות שיפוטית לעצמי ולאחרים - הקלה. החיבוקים עם הילדים ארוכים יותר, השינה בלילה טובה יותר. הקואצ'ינג שלי יצירתי ועמוק יותר.
