עומרי רגב
מלינה רימברג
כשהתחלתי את התוכנית להכשרת מנחים בטנטרה תרפיה באתי עם הרבה ידע בתחום וגם קצת ניסיון בעבודה בקליניקה, אחרי שלמדתי קורס עיסוי טנטרי וקורס מרפאים טנטרים.
אני זוכרת את שיחת הטלפון שהייתה לי עם דוד לפני שהחלטתי להצטרף להכשרה, כששאלתי אותו מה עוד יש לי ללמוד אחרי שתי הכשרות שכבר עברתי בתחום, הבנתי שהפעם ההכשרה הזאת הולכת להיות ממש שונה ומשנת חיים.
בחודשים הראשונים להכשרה עברנו תהליך אישי של פירוק האישיות שלנו והרכבה שלנו מחדש כא.נשים המחוברים לכל הגופים והרבדים של המהות שלנו.
זה לא היה לי פשוט. להסכים לוותר על מה שאני כבר יודעת ולהשיל מעלי שכבות של הגנה ואגו ורק להתמסר לתהליך.
זה היה התהליך הרגשי הכי משמעותי ועמוק שעברתי בחיי, וכבר עברתי כמה וכמה לפניו וגם אחריו. לאט לאט, שבוע אחרי שבוע התגלו לפני עוד ועוד פיסות מודחקות של כאב עמוק ועתיק שישב אצלי בגוף וביקש לעלות ולהתנקות.
הרבה מהכאבים צפו והתנקו דווקא בבית,
כשהייתי לבד, או עם אהוב או חברים.
בתוך התהליך העמוק שעברתי בהכשרה קיבלתי הרבה כלים ומשאבים להחזיק לעצמי את המרחב להתפרקות ולכאב.
התחלתי לצאת מתוך משולש הדרמה של עצמי
הפסקתי לראות בעצמי קורבן של נסיבות חיי,
הפסקתי לתקוף את עצמי על דברים שאמרתי או עשיתי לעצמי או לאחרים
והפסקתי לרצות לנסות להושיע את עצמי ואת כל מי שמסביבי.
אחרי תהליך ארוך ועמוק של ניקוי יסודי במרחבי התודעה והרגש נהיה לי שקט בפנים, משהו נפתח והתרכך בתוכי והתחיל גם להדהד החוצה בחיי האישיים והמקצועיים.
לאט לאט התחילו להגיע אלי לקליניקה סיפורים מורכבים יותר
א.נשים שמסכימים להביע עוד ועוד פגיעות וחשיפות מולי
משהו בי נפתח להכיל ופשוט להיות שם איתם בכאב ובפגיעות.
הטישו שפעם היה עומד די חסר שימוש אצלי בקליניקה, התחיל להיות עוד אחד מהכלים שאפשר להשתמש בהם בכדי לנקות ולשחרר את המיותר.
קסמים התחילו לקרות, די במהירות.
כשאני מדברת על קסם אני לא אומרת שכל הבעיות נפתרות ברגע, אלא שהפתיחות וההשלה של החסימות מתרחשת בקלות וללא מאמץ
ומשם הדרך לפתירת הבעיה הרבה יותר מהירה.
אני בהודיה ענקית קודם כל לעצמי שאפשרתי לעצמי להתמסר לתהליך כל-כך עמוק ומרפא תוך כדי שאני ממשיכה לתפקד כאמא, אישה, אהובה, מנחה ומטפלת.
וכמובן תודה ענקית לדוד ולויטלי על כל ה DARK LOVE שקיבלתי מהם בשנה הראשונה, על כל הידע וההכוונה האוהבת, וגם על הרכות שהתגלתה בשנה השנייה ויצרה בי עוד תחושה של אמון וביטחון בעצמי ובדרך. אם אתם כבר מטפלים שמתלבטים מה ההכשרה הבאה שאתם רוצים ללמוד, ממש ממליצה לכם לבדוק את הפרטים ולהצטרף למחזור הבא של הכשרת מנחים בטנטרה תרפיה בשיטת ג'נסיס שיתחיל בנובמבר הקרוב
קרן קסטנבוים
הגעתי ללימודים של שיטת ג'נסיס אחרי שנתיים שהייתי בקורסים וסדנאות של השיטה.
משהו כל כך השתנה בי אחרי כל סדנא וקורס ורציתי להעמיק עוד ולהבין איך הדברים עובדים וזזים בתוכי.
דרך הסדנאות התחלתי להבין שפה חדשה שלא היית זמינה לי, חוויתי שינויים דרך הגוף ונפלו לי הבנות שלא ראיתי עד אז, אבל רק שנכנסתי להכשרה הצלחתי להבין את העומק של החיבורים והקישורים.
התהליך האישי בתחילת ההכשרה הוא המפתח להכל. בלעדיו לא הייתי יכולה להפנים ולהעמיק את החומר התיאורטי ולא הייתי יכולה להחזיק מרחב ולהיות בנוכחות בשביל המונחים שיבואו אלי.
בשנת ההכשרה הראשונה למדתי לראות את הטקטיקות הגאוניות שפיתחתי בשביל להגן על עצמי מלאבד שליטה ולהבין איך הן אלו שמנהלות אותי. למדתי לפרק את דפוסי המחשבה שלי ולשאול שאלות חדשות. הסכמתי לקבל ולראות עד כמה אני בובה על חוט של הסיפורים שלי. של העבר שלי, של עצמי.
אבל הבנה לבד לא מספיקה.. ההפנמה הגדולה ,ההתפקחות והשחרור מגיע כי שיטת ג'נסיס עובדת עם שלושת הגופים שלנו (הרגשי, פיזי והאנרגטי) היא מפרקת ומשחררת את אותם מחסומים וכאבים שקיימים בנו בכל גוף וגוף ולוקחת בחשבון את ההשפעה שיש לכל גוף על האחרים.
ככל שהשלתי דרך הכלים והתרגולים את החסימות הרגשיות, ככל שנתתי לפחד להשתחרר מהגוף שלי האנרגיה בתוכי התחילה לזרום והחיים התחילו להשתנות ולקבל צורה חופשית יותר.
הגדולה של השיטה שהיא מחזירה את האחריות אל האדם עצמו והיא נותנת לו כלים שמאפשרים לשהות, לנשום ולהיות נוכח בתוך ההוויה האנושית בלי להתפרק לתוכה ובלי להיות מנוהל ממנה.
זו שיטה שמחזירה את הכוח שלך לעצמך מבלי שתהיה תלוי בחיצוני ממך.
לי היא החזירה את האמון שלי בעצמי ודרכה פיתחתי את הסמכות הפנימית שבי. סמכות שבמשך שנים רבות לא הייתה קיימת בתוכי.
זאת לא הכשרה קלה בכלל ואם מישהו מחפש את הדרך הקלה לשחרור או למידה זה לא המקום בשבילו. ואני שמחה שהיא לא קלה כי להתעסק במי-ניות ונפש האדם זאת לא החלטה קלה וצריך לבוא אליה בכבוד, בצניעות ובעיניים פקוחות. צריך ללמוד לעבוד קשה ולתרגל המון את עצמך בשביל שתוכל לבוא ולהחזיק למישהו את המרחב הזה.
יש בי הערכה גדולה למקצועיות שדויד וויטלי מביאים להכשרה הזאת. מקצועיות וידע רב שנובע מהאחריות האישית שלהם. הם לא מדברים בסיסמאות יפות חסרות בסיס, הם לא מתפשרים ולא מעגלים פינות. הם עושים כל מה שצריך לעשות בשביל להפוך כל אחד ואחד בהכשרה למקצועי, אחראי, מכיל ובעל עמוד שדרה חזק. והם עושים את זה בהמון ענווה ובהמון אהבה.
מיכל אילת
מה את צריכה את זה? למה את עושה לעצמך את זה? לא אוהבת להיות חלק מקבוצה! מה רע לך איפה שאת עכשיו? זה לא העולם שלך
אלו רק חלק קטן מהקולות שעלו בי בימים שלפני תחילת ההכשרה. פחד אימה להיכנס לתהליך של לימודי מי-ניות ולמסע אישי בתוך קבוצה.
והיום, שנתיים אחרי כשהפחד הפך לדחף להעז ולהסכים לעבור דרכו, אני יכולה להגיד באומץ שזה היה מסע משנה חיים עבורי.
למדתי לראות את קווי הכאב שלי ואת המנגנונים מהם פועלת. פגשתי את השריונות ששמתי על ליבי וגופי כדי לא להרגיש כאבי נטישה ודחיה ואי שייכות. העזתי להתפשט מבגדים והגנות ולהרגיש ע-רומה וחופשיה מול א נשים. למדתי לבטא כאב ועונג ולשהות בחוויה שהיא גוף ורגש ואנרגיה, דרך כלים ותרגילים מאתגרים וחדשים לי שלפעמים נראו כמו הזיה אחת גדולה.
למדתי שיש לי קול והוא חשוב בעולם. למדתי לפרק ולהתמיר מחשבות רגשות ודפוסים שאינם מיטיבים לי לתנועה נעימה שנובעת מתוכי. למדתי לאחוז פחות, להיות תלויה פחות, לקבל ולאהוב יותר.
וככל שהאנרגיה נפתחה וזרמה בי הגיע דיוק לכל רבדי החיים:
בעבודתי בקליניקה, במערכות היחסים, במי-ניות שהגיעה למחוזות עונג חדשים, בקשר עם ילדיי שלומדים את השפה של ״האמא החדשה והמוזרה״ ומקבלים כלים מעולם הטנטרה להתפתחות מיטיבה כל כך עבורם, להמשך דרכם בעולם.
והקסם הזה ממש קורה, ריפוי בין דורי שהכי מרגש אותי.
ימי המפגשים בהכשרה היו מאתגרים, מעוררים, מלמדים ומעצימים. זוכרת כמה לא פשוט היה לי לחזור בסוף יום כזה ל ״עולם הרגיל״ שבחוץ, כאילו צריכה להתחלק לשתיים. ולאט לאט למדתי לגשר בין העולמות שהיום כבר שזורים זה בזה לעד.
ואת כל זה טוו בחוטי זהב ומשי דוד וויטלי המנחים שלנו. כל אחד בדרכו הייחודית, בלי פשרות וויתורים העבירו והנגישו לנו ידע אינסופי והחזיקו בגאונות יחד מרחב למידה והתפתחות מוחזק ובטוח שאין שני לו.
מרגישה זכות ענקית להיות חלק מהיצירה המופלאה הזו יחד עם חברותיי וחבריי למסע ולהביא לעולם עוד ריפוי כל כך חשוב
תודה❤️
יעל קרן אור
עברתי בהכשרה תהליך עומק בלתי מתפשר.
ההכרות עם מדיטציות להנעת אנרגיות, החיבור האותנטי והעמוק לגוף הפיזי רגשי ואנרגטי שלי והדרך בה שערי שמיים נפתחים לי, הכרות עם הסיפורים שבמיינד ואי אחיזה בהם, החשיפה לצורות שונות של גוף, המקום והחמלה שניתנים לצדדים האפלים שבי והמקום הבטוח שניתן בו לחקור אותם ולגדול מהם ללמוד ולהנגיש אותם הלאה.
חשיפה של כלים מעולם הטנטרה שהפכו להיות חלק אינטגראלי בחיי ועולמי.
בעקבות ההכשרה התאפשר לי להרחיב את ההתפתחות האישית שלי וניתן מקום להתפתחות האישית של כל אחת ואחד מהמשתתפים בקצב שלו/שלה.
התוכנית בנויה ומתוכננת במקצועיות רבה ואפשרה לי להגיע רחוק משדמיינתי שאני מסוגלת.
במהלך ההכשרה הגעתי לתובנות מרחיקות לכת מצאתי את ייעודי והשליחות שלי ועל מי שאני בעולם הזה, מה מניע אותי ומה בולם אותי תוך רכישת כלים לוויסות עצמי אחריות אישית והריבונות על המי-ניות שלי וקיבלתי את המקום להעמיק ולהתמקצע בהם.
למדתי וחוויתי הלכה למעשה את הנעת האנרגיה והתמרתה בגוף. אחת מהמתנות הגדולות שקיבלתי היא אני, במהות העמוקה שלי.
( מעבר לעוד מתנות).
אני מרגישה שדוד וויטאלי החזיקו מרחב בצורה נהדרת. המרחב הכי מוחזק שאני מכירה וחוויתי למדתי מהם הרבה ברמה המקצועית. הרגשתי שהם לא נותנים לשיקולים זרים ואישיים להתערב בתהליך קבלת ההחלטות בהכשרה ומלווים אותנו עקב לצד אגודל. יש לדוד וויטאלי יכולת לעשות הפרדה מעוררת התפעלות ולקבל החלטות ממקום מקצועי לחלוטין. הרגשתי שבהחלטות ששניהם קבלו בסיטואציות שהתפתחו בצורה ספונטנית העידו על נסיון רב, תוך כדי למידה עמוקה של המשתתפים ועדיין עם רגישות רבה למשתתפים, לתהליך שעובר עלינו. מתחת לכל הקשיחות והעמידה הקפדנית ללו"ז הרגשתי לב רגיש, אוהב וחומל
רוית מרידור
ללוות אנשים בדרך הטנטרה תרפיה היה עבורי חלום גדול מאוד ורחוק. רק אחרי שנים רבות של חקירה בשדה המי-ניות, הרגשתי שהגיע הזמן הנכון להגשים אותו, להגשים את עצמי. התלבטתי רבות בין האפשרויות הקיימות ללמידה, לבסוף החלטתי להירשם להכשרה של דוד, בידיעה שכאן אקבל באופן המקיף ביותר את כל הכלים הדרושים לי, על מנת להתיישב על ספת המנחה בנוח, ובלב שלם לגמרי.
התהליך האישי שעברתי בהכשרה, בנוסף ללמידה התאורטית והמעשית, להדרכות, לתרגולים, לסופרוויז'ן, לימי העשרה ועוד, הכינו אותי הכי טוב שאפשר לכל מה שאני עתידה לפגוש בקליניקה.
למדתי איך ניתן לנשום בעין הסערה, למדתי לפגוש רגשות מבלי לנסות לברוח ולהדחיק אותם. למדתי לתת מענה וחוויות מתקנות לכל הפצעים שסחבתי איתי מהעבר, במשך שנים רבות הגעתי עם כל הכאבים האלה אל מעשה האהבה. גיליתי מהי נוכחות ומהי התמסרות עמוקה. למדתי להזרים אנרגיה לכל חסימה ותקיעות שנוצרת בגוף ובתודעה.
למדתי להתבונן, לזהות את התבניות והדפוסים האוטומטים שלי ולשחרר מהם אחיזה. גיליתי מחדש את תחושת המסוגלות והערך העצמי שלי גדל והפך להיות איתן. למדתי להיות בתשומת לב לכל הסיפורים שהתודעה שלי מייצרת, לקחת אחריות על הרגשות, התחושות והמחשבות שלי ולהיות בחמלה. למדתי שאפשר להגיב אחרת.
למדתי להיות בית לעצמי, פחות להזדקק לאישורים חיצוניים. למדתי איך להנחות אחרים בדרכם חזרה הביתה. זו הכשרה לאנשים אמיצים, כאלה אשר מוכנים לזנוח את כל מה שהם ידעו קודם, לטובת האני החדש שיוולד מתוכם.