"איזהו גיבור הכובש את יצרו"
"איזהו גיבור הפוגש את יצרו"
ההבדל בין שני המשפטים הללו הוא במילה אחת, וההבדל הוא תהומי מבחינתי.
הוא מייצג את המקום שבו גדלתי והתחנכתי מול המקום שממנו אני פועל ונמצא היום.
למשפט החדש אחראי אור קורן, שבאחת הסדנאות זה נבע ממנו וסימל עבור כולנו את ההבדל המשמעותי כל כך, של בין לכבוש את היצר לבין לפגוש את היצר.
לפעמים צריך משפט אחד שמסמל תפיסת עולם שלמה, שבעצם האמירה שלו ניתן להבין את ההסתכלות של קו למידה מסוים ודרך חיים שבה מתנהלים בהשלמה ולא בשליטה.
כל ניסיון לכבוש, לשלוט ולהדחיק את היצר בכלל והיצר המיני בפרט, הסתיים עד היום בכישלון צורב ובזוועות שמתרחשות עד היום בנשים וגברים מכל הגילאים.
מצד אחד מפציצים אותנו מכל כיוון באמירות ותמונות מלאות בסקסיזם, ומצד שני מגנים ומכפישים (ובמקומות מסוימים אף סוקלים והורגים) כל דבר שיש בו הנאה ומיניות חופשית.
כיבוש ושליטה הופכים את היצר הבריא למשהו מפלצתי ואפל. אין דרך באמת לשלוט ביצרים. הם תמיד ימצאו דרך מסוימת להתגלם במציאות, כשהיצר נאלץ להתגלם דרך הפילטר של הכיבוש, השליטה והבושה הוא לרוב יתגלם בצורה שתפגע במישהו/י.
מצד שני להכיר ביצרים שלנו, לפגוש אותם ולעדן אותם, יביא למצב של שלום פנימי שבו אין מאבק ובושה, אלא נוכחות אוהבת.
להכיר ביצרים שלנו זה אומר לתת להם ביטוי במרחב בטוח שבו ניתן ללמוד להכיר אותם ולעבוד אתם במקום נגדם, ואז במקום לייצר מפלצת במרתפי הנשמה אנו מגדלים את הפרחים של העתיד שיזינו אותנו במקום להרעיב אותנו.
