מים רגשות וזיכרונות.
למים ורגשות יש תכונות דומות. הגוף שלנו עשוי ברובו ממים. האם הבנה של תכונות תנועת המים יכולה לעזור להשפיע על תכונות תנועת הרגשות, ומה שהן עושות לנו בגוף לטוב ולרע?
מים זורמים הם מים שמאפשרים חיים, מים עומדים הם מים שמעודדים מוות, מים שמתייבשים ומתאדים משאירים משקעים מרוכזים של החומר שהיה בתוכם.
בתוך מים זורמים של נהר אגם או ים ישנם חיים מכל מיני סוגים. מחול נפלא ואדיר של הבריאה, מחזור של חיים ומוות, תנועה מתמדת של יצירה והרס, ריקוד החיים במלוא הדרו.
כשמים מפסיקים לזרום ואין להם את המרחב הדרוש לייצר זרימה פנימית, כמו באגמים לדוגמא, הדברים יתחילו להרקיב ולקמול עד למוות. במקרים מסוימים כשהזרימה תפסיק להזין את האגם, הוא יתייבש וישאיר אחריו משקע קטן ומרוכז של המוות שהתחולל בתוכו.
כדי להחיות מקור מים שהזדהם, מזרימים אליו מים חדשים מצד אחד ומאפשרים יציאה של הישן ממקום אחר או מטפלים ברקב בצורה שמזמנת חיים, כלומר יוצרים תנועה.
הצ'אקרה השנייה שלנו מסמלת מיניות רגשות ו...מים, האם יש קשר בין הדברים, ומה הקשר?
האם ייתכן שאם נתייחס לרגשות ונטפל בהם כפי שמטפלים במים אז יקרה אותו תהליך מרפא שקורה במים, רק שזה יקרה בגוף ובנשמה שלנו?
בעיני, כנראה לא סתם אנו בנויים ממים שהם גם מוליך אוניברסלי. התנועה האנרגטית והרגשית זהה לתנועה של המים.
אם מנסים לחסום את המים הם ימצאו דרך אחרת לזרום. אם מצליחים לחסום אותם ממש ולייבש את המקור, הדבר יוביל למוות והתייבשות של הנהר.
כך גם יקרה עם רגשות ואנרגיה.
אם ננסה לחסום את הרגשות, הם ינסו למצוא דרך אחרת להתבטא ולרוב זה יצא לא טוב. אם נצליח להשתיק אותם לגמרי הם ידחקו לתהומות התת מודע ויתחילו להירקב שם לאט, כשהם משפיעים על כל המערכות לאט ובהתמדה עד ליצירת מחלות פיזיות ממש.
באותה מידה שאפשר להחיות נהרות, אגמים וימים בעזרת זרימה מחודשת וטיפול במקומות הרקובים, כך גם ניתן לטפל בתקיעויות רגשיות ואנרגטיות על ידי הזרמה מחודשת של רגשות ואנרגיה מצד אחד וטיפול במה שנתקע ונשכח מצד שני, כדי לאפשר ניקוז החוצה של הרעלים שהתייבשו והתמרכזו לאורך השנים מהתייבשות הנהר הרגשי והאנרגטי.
יש לנו 3 גופים מרכזיים: גוף רגשי, גוף פיסי וגוף אנרגטי.
כאשר יש פגיעה או טראומה, הזרימה בנהר הרגשי נעצרת. רבים מאתנו משוכנעים שמה שעצר את הזרימה של הנהר הרגשי זו הפגיעה או הטראומה, אך זו טעות קולוסאלית של מרבית הא.נשים. כאן המקום לציין שהזרימה לא נעצרת מהפגיעה או הטראומה, הזרימה נעצרת מחוסר ההבנה שלנו בתנועה וזרימה. מה שעצר את הזרימה הרגשית זה מנגנון, שרכשנו מהבנייה חברתית שגויה שמעודדת אותנו להחזיק בפגיעה או להתנגד לה, במקום לאפשר לה לנוע בתוכנו ולהשתחרר מעצמה בכוח התנועה שלה עצמה.
במקום שהזרימה הרגשית תנוע, אנו עוצרים ומחזיקים/מתנגדים לה וגורמים לעצירה, שגורמת לתקיעות שמשפיעה לאורך זמן על הגוף הפיסי, שמתחיל להגיב בכיווצים באזור שבו אוחסנה הפגיעה.
הכיווצים הללו, עם הזמן, ייצרו עיוותים דרך הגוף הפיסי בגוף האנרגטי וישבשו את זרימת האנרגיה שלנו, שבתורה תשפיע על החיות והתשוקה וכפועל יוצא מזה על המיניות שלנו... המיניות שלנו, אחד הדברים היותר פופולריים היום בחברה האנושית להתעסקות בתחום ההתפתחות הרוחנית.
רבים מאתנו שוגים בכך שהם רוצים לרפא את המיניות על ידי התעסקות ישירה במיניות, מבלי להבין את שרשרת הדברים.
כתוצאה מהנחה שגויה זו, נכנסים למסעות מיניים שבסופם יגלו שהם כמעט באותו מקום. קצת כמו ללכת במעגלים ביער חשוך ולהגיע לאותה נקודה שוב ושוב. פה ושם יהיו ריגושים, כי בכל זאת מיניות זה מרגש, אך בחלוף הזמן האמת תופיע שוב בפשטות המאתגרת שלה.
מיניות טובה היא רק תוצאת לוואי של תהליך רגשי גופני ואנרגטי עמוק.
שלושת הגופים שלנו [אנרגטי/פיזי/רגשי] חולקים ביחד מסלול אחד שבו יש זרימה נכונה. הם במיטבם כשיש זרימה במקביל של שלושתם כנהר שוצף ללא מכשולים וחסימות.
עבודת ריפוי והתפתחות חייבת לכלול עבודה עם שלושת הגופים הללו, ובמקום להתמקד בפגיעה, העבודה חייבת להתמקד בזרימה בכמה מישורים. האחד זה הזרמה של אנרגיה חדשה, השני זה התייחסות דרך חווית עיבוד מתקנת, והשלישי אפשור של זרימה החוצה למה שרוצה להשתחרר מהגוף.
כמו אומנות לחימה, שבה אמני לחימה לא מנסים לעצור את הכאב או להחזיק אותו או להתנגד לו, אלא רוקדים אתו באהבה ומאפשרים לו לנוע עד שהרטט שלו הולך ומתמוסס בנהר הזרימה של שלושת הגופים.
אם דברים אלו שכתבתי מדברים אליכם/ן והרגשתם את החוויה שתיארתי בתוככם, אשמח לעבור אתכם את המסע המיוחד הזה ולעזור לכם לעזור לעצמכם/ן להחזיר את הזרימה בגופכן ליבכם ונשמתכם...
