נשמות תאומות, זוגיות, שלמות והאיחוד הטנטרי המקודש

בעולם הרוחני וגם בעולם "הרגיל" יש המון סדנאות וכלים למציאת זוגיות ואת האדם המתאים לחיות אתו לעולם ועד באושר ורצוי גם בעושר :-)
מתוך העבודה בקליניקה והמסעות שאני עובר עם א-נשים אני רוצה לשתף ולהציע דרך הסתכלות ופעולה שונה והפוכה לגמרי.
 
הדרכים המצויות כיום בשפע מציעות לרוב תהליך שמסתכל החוצה ומחפש בחוץ ולפעמים תוך כדי התאמה שלי למה שקורה בחוץ. בתהליכים כאלו לפעמים א-נשים הולכים לאיבוד והזהות הנשמתית שלהם מטשטשת ודוהה. הניצוץ האלוהי [או איך שתקראו לאיכות שאיננו מבינים] נהיה פחות נוצץ ואנחנו מוותרים ומתפשרים, כדי למצוא את האחד או האחת במקרה הטוב או פשוט מנסים לא להישאר לבד במקרה הפחות נעים.
 
בשנים האחרונות אני עצמי בתהליך מתמשך של איחוד וחתונה פנימית עם הזכרי והנקבי בתוכי, עם הרוח והחומר שבתוכי, השמיים והאדמה שמאפשרים לי קרקע וגם תעופה.
 
לכל אחד ואחת מאתנו יש איכויות אנרגטיות שונות, לרוב בגבר האנרגיה הדומיננטית היא זכרית ואצל נשים היא נקבית, אולם זו לא הכללה, אבל לצורך הדיון נלך עם מה שקורה לרוב על אף שזה אינו מסמל את הנכון!
אז ניקח אשה עם איכות נקבית דומיננטית [דומיננטית אינו אומר חזקה אלא הרוב בתוכה] אשה עם איכויות נקביות תחפש כהשלמה איכות זכרית, והיום ברובד שאנחנו מכירים זה אומר לחפש גבר שיש לו איכות זכרית דומיננטית. עד כאן נראה בסדר, סוג של היצע וביקוש, צורך ומענה. וזה נכון גם להיפך - גבר זכרי יחפש אישה נקבית.
אולם בפועל מערכות יחסים כאלו מייצרות אתגרים רבים ותלות וממשיכות ללחוץ על הפחד ההישרדותי שקיים בכל אחד ואחת מאתנו.
 
למה תלות? ומה קורה כשהתלות מורגשת ומה היא מפעילה?
כשאנחנו נמצאים עם מישהו/י שמספק לנו אנרגיה שחיפשנו ואנו צריכים אותה כדי להתאזן [כולם מכירים את התחושה הזו בזוגיות שאנחנו מרגישים שלמים ומאוזנים, מין תחושת בטחון וכיף כזו], בהתחלה זה כיף להרגיש את התחושות של השלמות והביטחון, אבל בהמשך הנשמה מתחילה לאותת לנו על הזיוף של המצב. בהזדמנות הראשונה שייווצר מצב שבו ה"אספקה" שלנו נפסקת מתעורר הפחד שהנה זה נגמר וצריך לחזור לחפש "אספקה" חדשה, ומעבר לתסכול שבחיפוש זה מחזיר אותנו לפחד ההישרדותי הקדום.
 
הבהרה - [לתפיסתי] הנשמה אינה דואלית ומחפשת את ההתגלמות שלה גם ברמה "הארצית" דרך האנרגיות הזכריות והנקביות, ולכן היא מאותתת כל פעם שמרגישה את הזיוף והצורך בשלמות.
הנשמה היא בעצם המתבונן שניצבת מאחורי הדואליות של העולם הזה.
 
חלק קטן מאוד שירגישו את האיתות הזה מהנשמה יבחרו במסע התפתחותי וחלק עוד קטן יותר יגיעו למסע הפנימי ולאיחוד המקודש, לשמחתי מסעות לאיחוד המקודש מתגלים יותר לעולם ונהיים נגישים יותר ויותר.
 
נחזור לחלק הגדול של האנשים שירגישו את האיתות אבל מה שזה יגרום להם זה לפחד לאבד את ה"אספקה" ולהגיב בתוקפנות וקנאה, דבר שיתחיל מעגל של פעולות שיגרום לאותה ריאקציה גם בצד השני, ומבלי לחפור ולהיכנס יותר מדי לפילוסופיה של מערכות יחסים, מה שנקבל זה מערכת שמושתת על תלות, פחד וקנאה והרבה ניסיון לשליטה.
בעבר מערכות יחסים כאלו היו מתקבעות, ומתוך התניות חברתיות, זוגות היו נשארים כך עד שהמוות אכן הפריד ביניהם.
לשמחתי שוב, הדברים משתנים ועם כל הצער והכאב במיוחד שיש ילדים בתמונה, א-נשים בוחרים היום לצאת למסע ולחפש את האמת הפנימית הגבוהה שלהם שתאפשר להם חיי חופש ושגשוג.
 
ולבסוף :-), מה זה האיחוד הטנטרי המקודש?
בטנטרה אחד התהליכים החשובים שיש כדי להגיע אל המצב הטנטרי הנשגב של הארה, הוא התהליך של החתונה הפנימית בין הזכרי לנקבי שנמצאים בתוכי בין הרוח לחומר, בין השמיים לאדמה. למצוא בתוכי את האיזונים וההשלמות כך שהמופע שלי בתוכי ומול העולם יהיה הרמוני ונוצץ.
 
ואתם חשבתם שטנטרה זה מיניות וזיונים :-)
 
מעבר למציאת האיזונים, ישנו תהליך חשוב של התפתחות הזכרי והנקבי הלא בוגרים שבתוכנו, שלהם שלל התנהגויות ילדותיות שמונעות מאתנו קשרים בריאים עם עצמנו והסביבה, תהליך של התבגרות של שתי האנרגיות הללו בתוכנו.
כאשר אדם בוחר ללכת בתהליך הזה תנחשו מה קורה לו לאט לאט?
אדם כזה הופך ל self sufficient, הוא נהיה הספק של עצמו, אדם כזה [אשה/גבר] לאט לאט ישיל מעצמו חברויות וקשרים שהיה תלוי בהם או שהיו תלויים בו, אדם כזה יהיה נתון לפחות חרדות ופחדים, אדם כזה שמתחזק ומזין את עצמו נהיה אדם מאוזן ושלם!
 
נסו לדמיין לעצמכם איך זה יהיה ללכת בעולם ללא כמיהה וצורך לדברים מבחוץ?
 
האם זה אומר שאדם מאוזן ושלם לא יהיה במערכת יחסים, הרי מזה מצטייר שאין צורך בכלל? האם אדם כזה יהפוך למתבודד?
 
ההפך, אדם כזה [גבר/אשה] יוכל להיכנס למערכת יחסים בקלות רבה ולהיות נוכח ועוצמתי/ת, תוך תשומת לב ונשימה מלאה לצרכים שלו ושל בן הזוג ללא הפיכת מערכת היחסים למאזן אימים של אספקה ותלות.
שני בני זוג כאלו יהפכו את מערכת היחסים שלהם למשהו רגוע והרמוני מאוד.
וכשזה יגמר אדם כזה הרמוני יוכל בקלות גם ללכת או להכיל פרידה כ"שנוטשים" אותו כי בעצם שום דבר "לא נלקח" ממנו.
אין זה אומר שא-נשים הרמוניים לא ירגישו עצב בפרידה או כאב לנוכח אובדן, זה רק אומר שהם יוכלו להתמודד עם זה פנימית ללא השלכה על הסביבה ויצירת מערכות אשמה ותלות.
 
הנושא עוד רחב וקצרה היריעה פה מלהסביר את הכל, וגם ככה אומרים שאני כותב ארוך מדי בעידן התזזיתי של היום :-)
 
אני מזמין אותך להצטרף למשפחת מסעות הלב.
לבוא ולחוות את העוצמה של המסעות השונים שאני מעביר, בין אם זה בתהליך אישי, סדנאות, קורסים או בכנסים הייחודיים לטנטרה ואינטימיות.
 
באהבה ועונג רב :-)
דוד כהן צדק